תלמוד על שמואל א 4:8
תלמוד ירושלמי סוטה
לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם. זֶה מַחֲנֶה הָאָרוֹן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים זֶה הַשֵּׁם שֶׁהָיָה נָתוּן בָּאָרוֹן. דְּתַנֵּי. רִבִּי יוּדָה בֶן לָקִישׁ אוֹמֵר. שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הָיוּ מְהַלְּכִין עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. אֶחָד שֶׁהָֽיְתָה הַתּוֹרָה נְתוּנָה בוֹ וְאֶחָד שֶׁהָיוּ שִׁבְרֵי הַלּוּחוֹת מוֹנָחִין בְּתוֹכוֹ. זֶה שֶׁהָֽיְתָה הַתּוֹרָה נְתוּנָה בְתוֹכוֹ הָיָה נָתוּן בְּאֹהֶל מוֹעֵד. הָדָא הִִיא דִכְתִיב וַאֲרוֹן בְּרִית י֙י וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה. וְזֶה שֶׁהָיוּ שִׁבְרֵי הַלּוּחוֹת נְתוּנִין בְּתוֹכוֹ הָיָה נִכְנַס וְיוֹצֵא עִמָּהֶן. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. אֶחָד הָיָה. וּפַעַם אַחַת יָצָא וּבִימֵי עֵלִי נִשְׁבָּה. קִרְייָא מְסַייֵעַ לָהֶן לָרַבָּנִין. אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵינוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים [הָאַדִּירִים] הָאֵלֶּה. מִילָּא דְלָא חָמוֹן מִן יוֹמֵיהוֹן. קִרְייָא מְסַייֵעַ לְרִבִּי יוּדָה בֶּן לָקִישׁ. וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לָאֲחִיָּה הַגִּישָׁה אֲרוֹן הָאֱלֹהִים. וַהֲלֹא אָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים הָיָה. מַאִי עָֽבְדִין לֵיהּ רַבָּנִין. הַגִּישָׁה אֵלַי הַצִּיץ. וּקְרָא מְסַייֵעַ לְרִבִּי יוּדָה בֶּן לָקִישׁ. הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יוֹשְׁבִים בְּסוּכּוֹת. וַהֲלֹא אָרוֹן בְּצִיּוֹן הָיָה. מֶה עָֽבְדִין לֵיהּ רַבָּנִין. סְכָךְ שֶׁהָיָה בְקִירוּי. שֶׁאַדַּיִין לֹא נִבְנֶה בֵּית הַבְּחִירָה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy